<h1>הלכות שמחות למהר"ם מרוטנבורג סימן פ"ב</h1>
<h2>דף ד.</h2>
והוא ישן בין האנשים, הואיל ואתי לידן נימא ביה מילתא, אמר לי ר' ידידיה מנורבורק בשם מורינו הר' יחיאל מפריש ז"ל שמי שמת לו מת ברגל דכיון דדברים שבצינעה נוהג ברגל ואסור בת"ה כל ימי הרגל הוא ישן בין האנשים ואשתו ישנה בין הנשים, והיה מביא ראיה מההיא דכתובות דמסיק טעמא משום דאבילות דהתם אקילו בה רבנן להכי קילא ליה ואתי לזלזולי ביה, ולהכי הוא ישן בין האנשים וכו', וא"כ ה"נ מי שמת לו מת ברגל כיון דאקילו ביה התם, הוא ישן בין האנשים וכו', אבל מצאתי ביסודו של ר' אברהם ב"ר דוד בספר הנקרא בעל הנפש שהוא מתיר, וכ"כ בשער הפרישה וזה לשונו ולי נראה אי מתרמי ליה לאינש אבלות ברגל, שאין צריך לישן בין האנשים אע"ג דקילא ליה דלא חל עליה אבלו משום דשבעת ימי המשתה אית בהו משום אפושי שמחה לשושבינין ולכל בני חופה, אבל שמחת הרגל דלית בהו כה"ג לא, דהא גבי שבת לא אשכחן מאן דאמר דהוא ישן בין האנשים אע"ג דלא נהגא ביה אבילות, וקא קשיא לי א"כ בפ"ק דכתובות כי פריך מאבלות דחתן לאבלות דעלמא ומשני רב אשי מי קא מדמית אבלות דהכא לאבלות דעלמא אבלות דהכא אקילו ביה רבנן, פירוש ולהכי הוא ישן בין האנשים אע"ג דכבר בעל, הוה מצי למיפלג בין אבלות דהכא לדעלמא משום דחופה אית בה אפושי שמחה, מיהו יש לומר דטעמא דעדיף מיניה נקט.
